דברי הקדמה
"שנתון החברה החרדית בישראל" מבקש להציג תמונת מצב כוללת של החברה החרדית
בימים אלו ולתת מידע ורקע על המגזר החרדי, ששיעורו מאוכלוסיית המדינה בשנת
2022 הוא .13% ששת השנתונים הראשונים )שראו אור בשנים 2021-2016( יצרו מהפכה
בחקר החברה החרדית בישראל. בפעם הראשונה כונסו יחדיו שלל נתונים על הדמוגרפיה
החרדית, דפוסי הבחירות לכנסת של קבוצה זו, מערכת החינוך שלה, דפוסי התעסוקה,
היקף העוני, רמת החיים ואורחות החיים שלה. הלוחות והתרשימים בשנתונים מציגים,
בצד נתוני עבר, את הנתונים העדכניים ביותר — כדי שיהיה אפשר להבין את המצב הקיים
ובה בעת ללמוד על מגמות השינוי לאורך זמן. בעקבות זאת הפך שנתון החברה החרדית
למקור מידע מרכזי עבור מעצבי מדיניות, חוקרים ואנשי תקשורת, וגם עבור גורמים מתוך
החברה החרדית.
השנתון השביעי שלפניכם הוא אפוא כבר חלק ממסורת, שבכוונתנו להמשיך בה בשנים
הבאות. שנתון זה, כקודמיו, מציג עובדות ומפרש אותן ללא משוא פנים לתועלת
המשתמשים בו. המעיינים בו יכולים לקבל תמונה מקיפה ועדכנית של החברה החרדית
בישראל בשנת ,2022 ושל המגמות והתהליכים המתרחשים בה. בכל אחד מששת פרקי
השנתון התמקדנו בנושאים שנראו לנו החשובים ביותר לכלל העוסקים בחברה החרדית.
כדי למקד את המבט מצד אחד, ולספק את התמונה המלאה בתחומים חשובים מצד שני,
שיבצנו בכל פרק תרשימים גדושי מידע ונתונים, וכן לוחות בסוף כל פרק. באתר האינטרנט
של המכון הישראלי לדמוקרטיה מוצגים הלוחות המלאים בכל הנושאים המופיעים בשנתון,
לוחות רבים נוספים לתועלת החוקרים בתחום, וכן הסבר מתודולוגי והגדרות של כל
הנושאים בשנתון.
שנתון זה רואה אור בסופן של שלוש שנים שבהן הכתה מגפת הקורונה בעולם, בישראל,
וכמובן גם במגזר החרדי. בתוך הפרקים נבחנו אפוא גם היבטים הקשורים בהשלכות
המגפה על היקף ההשכלה הגבוהה, ועל התעסוקה והפנאי במגזר והשפעותיה על היקף
השימוש באינטרנט.
כמו בכל שנתון גם השנה נוסף פרק חדש )פרק ו(. בשנתון זה עוסק הפרק, המבוסס על
הנושא המתחלף בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )הלמ"ס(, בסוגיות
של רווחה, שימוש בשפות ובטיחות בדרכים. הפרק מציג את רמת שביעות הרצון של חרדים
מהיבטים שונים בחייהם, את מידת השליטה שלהם באנגלית ואת היקף השימוש שלהם
ביידיש, וכן את מידת השמירה שלהם את חוקי הבטיחות בדרכים. בשנתון הזה הבאנו בפעם
הראשונה גם נתונים בדבר גיל הנישואים וגיל לידת הילד הראשון בקרב חרדים.
10 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
השנתון הוא תוצר של התוכנית "החברה החרדית בישראל" של המכון הישראלי לדמוקרטיה,
שעיקר עיסוקה הוא חקר המגמות בחברה החרדית ועיצוב מדיניות ציבורית לשילוב החרדים
בחברה הישראלית. אנו מקווים כי הצלחנו גם הפעם להעלות שאלות חדשות על החברה
החרדית בישראל ואף לתת להן מענה מקיף.
ד"ר גלעד מלאך | ד"ר לי כהנר
עורכי השנתון
המכון הישראלי לדמוקרטיה
דצמבר 2022
פרק א: אוכלוסייה 11
פרק א
אוכלוסייה
האוכלוסייה החרדית היא האוכלוסייה הגדלה בקצב הגידול המהיר ביותר במדינות
המפותחות, ומכאן שגם בישראל. הגורמים לקצב הגידול המואץ הזה הם שיעורי פריון גבוהים
ותנאי רפואה ומחיה מודרניים. גיל הנישואים הצעיר בחברה זו ומספר הילדים הגדול במשפחה
תורמים גם הם לגידול המהיר — קצב של כ־4% בשנה. אחת התוצאות של קצב גידול זה היא
שהאוכלוסייה החרדית הישראלית היא צעירה מאוד — מחצית ממנה הם בני פחות מ־.16
ניתוח הדפוסים של התא המשפחתי החרדי בעשור האחרון מראה על התייצבות בשיעורי
פריון של כ־6.5 ילדים לאישה, ועל עלייה קלה בגיל הבאת הילדים לעולם.
גידולה הדמוגרפי המהיר של האוכלוסייה החרדית משפיע כמובן על מעמדה — הכלכלי,
החברתי והפוליטי — ולכן הוא מושך אליו תשומת לב ציבורית, תקשורתית ופוליטית. על פי
ההערכות של הלמ"ס, האוכלוסייה החרדית בישראל מונה בשנת 2022 כ־1,280,000 נפש, שהן
13.3% מכלל האוכלוסייה, והיא צפויה להגיע ל־16% מכלל האוכלוסייה בשנת .2030
א.1. גודל האוכלוסייה
לפי אומדן הלמ"ס, בסוף שנת 2022 האוכלוסייה החרדית בישראל מונה כאמור כ־1,280,000
נפש )לעומת כ־750,000 ב־2009(.
קצב הגידול הטבעי השנתי של האוכלוסייה החרדית מהיר — 4.2% לשנה מ־,2009 לעומת 1.9%
של כלל האוכלוסייה ו־1.4% של האוכלוסייה היהודית הכללית. גידול מהיר זה נובע משילוב
של שיעור פריון גבוה וגיל נישואים ולידה צעיר, שניהם מאפיינים את האוכלוסייה החרדית.
חלקה של אוכלוסייה זו בכלל האוכלוסייה בישראל גדל מ־10% ב־2009 ל־13.3% ב־,2022
הינו למעלה משמינית. שיעור החרדים מכלל היהודים והאחרים עלה באותן שנים מ־12.5%
ל־.16.8% אם מגמות הגידול האלה יימשכו תכפיל האוכלוסייה החרדית את גודלה בכל 16
שנים. לשם השוואה — כלל האוכלוסייה הישראלית צפויה להכפיל את גודלה מדי 37 שנים,
והאוכלוסייה היהודית הלא־חרדית — מדי 50 שנים. ואולם, למרות התחזית הזאת יש סבירות
גבוהה שהעתיד צופן האטה בקצב הגידול המהיר של האוכלוסייה החרדית בעקבות ירידה
בשיעורי הפריון ועלייה בגיל הנישואים.
12 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
תרשים א1/
אוכלוסיית ישראל, לפי קבוצת אוכלוסייה, ,2009 2015 ו־2022
)במספרים מוחלטים ]באלפים[ וב־%(
א.2. גיל האוכלוסייה
תמונת מצב
שיעור הצעירים בגילים 19-0 באוכלוסייה החרדית הוא ,58% לעומת 31% באוכלוסייה
היהודית הכללית. משמע, האוכלוסייה החרדית צעירה בהרבה מן האוכלוסייה היהודית
הלא־חרדית. הגיל החציוני בה הוא ,16 לעומת 35 באוכלוסייה היהודית הכללית. הסיבות
לכך הן גיל הנישואים הצעיר והלידה בגיל צעיר. גיל הנישואים הממוצע של גברים
חרדים עמד בשנת 2021 על כ־23 ושל הנשים החרדיות על כ־.22 גיל לידת הילד הראשון
עמד על 24 ו־23 )בהתאמה(. יהודים שאינם חרדים מתחתנים בגיל מבוגר הרבה יותר
)30 לגברים ו־28 לנשים( וגיל לידת הילד הראשון הממוצע עומד אצלם על 31.5 לגברים ו־30
לנשים.
מגמות
בשנים 2021-2003 חלה דחייה קלה בגיל לידת הילד הראשון בקרב נשים חרדיות. בתחילת
התקופה עמד הגיל הממוצע על 22.7 ובסופה על .23.1 בקרב הגברים החרדים השיעורים
נותרו יציבים על מעט אחרי גיל .24 לעומת זאת, בקרב יהודיות לא־חרדיות חלה באותן שנים
דחייה משמעותית יותר בגיל לידת הילד הראשון: מ־27.5 ל־.30 גם אצל הגברים היהודים
הלא־חרדים חלה דחייה באותן שנים – מגיל 30 לגיל .31.5
2022
2015
2009
תרשים א , 1'
חרדים
יהודים ואחרים
100 80 60 40 20 0
לא-חרדים
ערבים
(20%) (70%) (10%)
(21%) (68%) (11%)
(21%) (66%) (13%)
1,536 5,267 750
1,758 5,758 948
2,038 6,330 1,280
פרק א: אוכלוסייה 13
95 ומעלה
94-90
89-85
84-80
79-75
74-70
69-65
64-60
59-55
54-50
49-45
44-40
39-35
34-30
29-25
24-20
19-15
14-10
9-5
0- 4
20 15 10 5 0 5 10 15 20
חרדים
יהודים לא-חרדים
24
32
23
30
5
10
15
20
25
30
35
0
גברים חרדים
לא-חרדים
גברים יהודים נשים חרדיות
לא-חרדיות
נשים יהודיות
תרשים א2/
מבנה הגילים, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2022 )ב־%(
תרשים א3/
גיל בעת לידת הילד הראשון, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2021 )ב־%(
14 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
א.3. פריון
תמונת מצב
בשנים 2021-2019 היה שיעור הפריון הממוצע של נשים חרדיות 6.5 ילדים לאישה. השיעור
הממוצע במדינות ה־OECD עומד על 1.6 ילדים לאישה בלבד, והשיעור הממוצע בקרב נשים
יהודיות לא־חרדיות הוא 2.5 ילדים לאישה. כאשר בוחנים את שיעורי הפריון לפי הגדרה
עצמית על הרצף החרדי–חילוני, מתברר שאצל הנשים היהודיות שיעור הפריון הוא 3.9 ילדים
לאישה דתית; 2.8 ילדים לאישה מסורתית־דתית; 2.3 ילדים לאישה מסורתית־חילונית; ו־2.0
ילדים לאישה חילונית. בישראל יש אפוא קשר ישיר בין רמת הדתיּות של האישה )על פי
הגדרה עצמית על הרצף החרדי–חילוני( לבין מספר הילדים שהיא יולדת במהלך חייה.
מגמות
בתחילת שנות ה־80 של המאה ה־20 עמד שיעור הפריון של אישה חרדית על 6 ילדים בממוצע;
מאמצע שנות ה־80 עד סוף שנות ה־90 – על כ־7 ילדים לאישה; השיא היה 7.4 ילדים בממוצע
בשנים .2004-1998 בשנת 2004 החלה ירידה בשיעור הפריון של נשים חרדיות, והוא התייצב
על ממוצע של 6.6 לאישה בשנים .2019-2007 בשנים 2021-2019 חלה עוד ירידה קלה בשיעור
הפריון, והוא עמד על 6.5 ילדים לאישה חרדית.
נעיר כי בשנים 2018-2001 נרשמה עלייה בשיעור הפריון של נשים יהודיות לא־חרדיות בכל
הקבוצות בפילוח לפי הגדרה עצמית על הרצף החרדי–חילוני: מ־1.8 ילדים בממוצע לאישה
חילונית ל־2.1; מ־2.1 לאישה מסורתית־חילונית ל־2.4; מ־2.6 לאישה מסורתית־דתית ל־3.0;
ומ־3.9 ילדים בממוצע לאישה דתית ל־.4.3 אולם הנתונים לשנים 2021-2019 מצביעים על
ירידה בשיעורי הפריון של הנשים היהודיות שאינן חרדיות לרמה שבה היו בשנת .2001
במרוצת השנים ניכרת ירידה במספר הלידות אצל הנשים החרדיות בגילים ,24-20 כנראה
בגלל העלייה בגיל הנישואים. לפיכך בשנים 2005-2003 היה יחס הלידות בגילים אלו 333
ל־,1,000 ואילו בשנים 2021-2019 הוא ירד ל־304 ל־.1,000 כך, באותן שנים גם הייתה ירידה
בשיעור הלידות ל־1,000 בגילים 25–29 — מ־392 ל־.317 דחיית גיל ההולדה תביא למיתון בקצב
הגידול של החברה החרדית.
פרק א: אוכלוסייה 15
3.1
6.5
3.9
2.8
2.3
2.0
0
1.0
2.0
3.0
4.0
5.0
6.0
7.0
תרשים א/ 4
היהודיות
סך כל חרדיות דתיות
דתיות
מסורתיות
דתיות
לא כל כך
מסורתיות
חילוניות
לא-דתיות/
תרשים א4/
שיעור הפריון הכולל אצל נשים יהודיות, לפי הגדרה עצמית על הרצף
חרדי–חילוני, 2019–2021 )מספר ילדים ממוצע(
א.4. תחזית אוכלוסייה
בשנת 2022 שיעורה של האוכלוסייה החרדית בישראל הוא 13.3% מכלל האוכלוסייה. קצב
הגידול המהיר שלה מסביר את הצפי לעלייה בחלקה היחסי בכלל האוכלוסייה בטווח הבינוני
והארוך. על פי התחזיות העדכניות של הלמ"ס )מ־2017(, האוכלוסייה בישראל, ובמיוחד
האוכלוסייה החרדית, צפויה לגדול בקצב מהיר מן התחזיות שניתנו בעבר.
על פי התחזיות לטווח הבינוני )עד 15 שנה(, שיעורה של האוכלוסייה החרדית מכלל
האוכלוסייה ב־2030 צפוי להיות כ־16%; באותה השנה יהיה מספר החרדים מתחת לגיל 20
כמיליון נפש, ושיעורם מכלל שכבת הגיל הזאת יהיה .25% שיעור החרדים בגילאי העבודה
העיקריים )64-25( יהיה .11% הצפי הוא שבשנת 2033 תמנה האוכלוסייה החרדית כולה 2
מיליון נפש, מתוך 11.7 מיליון נפש הצפויים לחיות בישראל בשנה זו.
על פי התחזיות לטווח הארוך, שמהימנותן חלשה יחסית לתחזיות לטווח הקצר, ב־2043 צפויה
האוכלוסייה החרדית לעבור את האוכלוסייה הערבית מבחינת מספר הנפשות. ב־2045 צפוי
שיעור האוכלוסייה החרדית להיות כ־22% מכלל האוכלוסייה וכ־28% מהאוכלוסייה היהודית,
וב־2065 הוא צפוי להיות כ־32% מכלל האוכלוסייה וכ־40% מן האוכלוסייה היהודית.
16 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
תרשים א5/
תחזית אוכלוסייה, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2062-2022 )במספרים מוחלטים(
א.5. מצב משפחתי
תמונת מצב
בשנים 2021-2020 היו 86% מהגברים והנשים החרדים בגילים +20 נשואים, שיעור גבוה
בהרבה משיעור הנשואים בחברה היהודית הלא־חרדית )60%(. פערים אלו מוסברים בגיל
הנישואים הצעיר בחברה החרדית, שבגללו שיעור הרווקים באוכלוסייה זו )9%( קטן בהרבה
משיעור הרווקים באוכלוסייה היהודית הכללית )24%(. הפער קשור גם בשיעור הנמוך של
גרושים ואלמנים באוכלוסייה החרדית )5%(, לעומת עמיתיהם באוכלוסייה היהודית הלא־
חרדית )16%(.
מגמות
לאורך השנים ניכרת יציבות בשיעור הרווקים, הגרושים והאלמנים באוכלוסייה החרדית,
ושיעורם עמד על כ־15% בשנת 2003 וגם בשנת .2021 באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית
חלה עלייה קלה בשיעור זה: מ־37% ב־2003 ל־40% ב־.2021
2062 2057 2052 2047 2042 2037 2032 2027 2022
תרשים א , 5'
חרדים
יהודים לא-חרדים
ערבים
0
1,000,000
2,000,000
3,000,000
4,000,000
5,000,000
6,000,000
7,000,000
8,000,000
9,000,000
10,000,000
5,831,673
2,837,197
1,279,528
9,481,226
7,949,791
6,329,714
3,726,049
2,899,279
2,038,273
פרק א: אוכלוסייה 17
24
9
23
16
5
14
60
86
63
100 80 60 40 20 0
תרשים א , 6'
חרדים
סך הכול ישראל
רווקים
חיים בנפרד, גרושים או אלמנים
נשואים
יהודים לא-חרדים
תרשים א6/
מצב משפחתי של בני ,+20 לפי קבוצת אוכלוסייה, 2021-2020 )ב־%(
א.6. התפרוׂשת הגאוגרפית של המגזר החרדי
"ערי הבירה" של האוכלוסייה החרדית הן ירושלים ובני ברק. בשתי הערים האלה התגוררה
עד שנות ה־90 של המאה ה־20 מרבית האוכלוסייה החרדית, וגם כיום )נתוני 2020( מתגוררים
בהן 42.6% מאוכלוסייה זו. ירושלים ניצבת בראש עם 26% מן האוכלוסייה החרדית, ובני ברק
שנייה לה עם .16.6% עוד קבוצה של יישובים שאוכלוסייה חרדית גדולה גרה בהם היא ערי
הפרוור החרדיות, ובהן מודיעין עילית, ביתר עילית ואלעד. ערים אלו הוקמו בשנות ה־90 של
המאה ה־,20 והן חרדיות ברובן המוחלט. יש להוסיף לקבוצה זו גם את בית שמש, שלצידה
הוקמה באותן שנים רמת בית שמש, שמרביתה חרדית. כיום, רוב מוחלט מתושבי העיר בית
שמש הם חרדים, ובשל ההגירה הרחבה היא כיום העיר החרדית השלישית בגודלה לאחר
ירושלים ובני ברק. בארבע ערי הפרוור החרדיות יחד גרים 23.7% מן האוכלוסייה החרדית )בית
שמש — ,8.1% מודיעין עילית — ,6.6% ביתר עילית — 5.2% ואלעד — 3.8%(. קבוצה שלישית
של ריכוזי חרדים היא בערים גדולות, שבהן יש התיישבות חרדית ותיקה שהתחזקה בשל גלי
הגירה של צעירים חרדים. בערים אלו מתגוררת 12.4% מן האוכלוסייה החרדית )אשדוד — ,5%
פתח תקווה — ,2.1% חיפה — ,1.6% רחובות — ,1.5% נתניה — 1.3% ותל אביב — 0.9%(. בשלושה
סוגי ריכוזים אלו, המורכבים מ־12 ערים, חיה 78.7% מן האוכלוסייה החרדית בישראל.
18 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
ניתן לחלק את היישובים שהחרדים בישראל גרים בהם ליישובים שהרוב המוחלט בהם
חרדים, או שהם עשויים להגיע לרוב כזה בעתיד הקרוב; יישובים שהחרדים בהם הם מיעוט
ניכר; ויישובים ששיעור החרדים בהם נמוך משיעור החרדים באוכלוסייה היהודית )17%(.
34.7% מן החרדים חיים ביישובים שמתגוררת בהם כמעט רק אוכלוסייה חרדית )80% מן
האוכלוסייה ויותר(. ביישובים אלו נכללים בני ברק, מודיעין עילית, ביתר עילית, אלעד, רכסים,
עמנואל, קריית יערים, תפרח, כפר חב"ד ובית חלקיה. 37.2% מן החרדים חיים ביישובים
שגודלה של האוכלוסייה החרדית בהם הוא בין מחצית מן האוכלוסייה לרוב האוכלוסייה.
ביישובים אלו נכללים ירושלים, בית שמש, צפת, גבעת זאב, כוכב יעקב ויבנאל. כללנו את
ירושלים )וגבעת זאב( בקבוצה זו משום שהחרדים בה הם 53% מן האוכלוסייה היהודית.
אם כן, קרוב לשלושה רבעים מן החרדים )71.9%( גרים ביישובים שהם רוב האוכלוסייה
בהם. 10.2% מן החרדים גרים ביישובים שהאוכלוסייה החרדית בהם היא בין 17% )שיעור
החרדים באוכלוסייה היהודית( ל־50% מן האוכלוסייה. ערים בולטות בקבוצה זו הן: אשדוד,
נתיבות, קריית גת, אופקים, טבריה וערד. הקבוצה האחרונה, ששיעורה עומד על 18% מן
האוכלוסייה החרדית, גרה ביישובים שחלקה של האוכלוסייה החרדית בהם קטן מ־.16%
ערים בולטות בקבוצה זו הן: פתח תקווה, נתניה, חיפה, תל אביב, רחובות, חולון, באר שבע
ואשקלון. החלוקה בין הקבוצות מראה שכ־72% מן החרדים גרים ביישובים חרדיים או בעלי
רוב חרדי וכ־28% חיים ביישובים מעורבים.
פרק א: אוכלוסייה 19
)!
)!
)!
)!
)! )!
)
)!
)!
)!
)!
)!
)!
)
)!
)!
)
!
!
!
!
150,000
צפת
חיפה
נתניה
פתח תקווה בני ברק
אלעד
מודיעין עילית
ירושלים
רחובות
אשדוד
בית שמש
ביתר עילית
נתיבות
רכסים
מעל 10,000
מעל 40,000
מעל
מספר תושבים חרדים
תל אביב-יפו
מפה א1.1/
ריכוזי האוכלוסייה החרדית בישראל
20 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
מפה ה/
)
10,000-5,000
20,000-10,000
+50,000
חרדים
יהודים לא־חרדים
צפת
בני ברק
אלעד
מודיעין עילית
כוכב יעקב
ירושלים
בית שמש
ביתר עילית
יערים
גבעת זאב
עמנואל
רכסים
נתיבות
יבנאל
כפר חב"ד
תפרח
בית חלקיה
גני מודיעין
מספר תושבים חרדים
10,000-1,500
40,000-10,000
מעל100,000
קריית
מפה א2.1/
יישובים שלמעלה מ־40% מתושביהם חרדים
פרק א: אוכלוסייה 21
לוחות אוכלוסייה
לוח א1/
אומדני אוכלוסייה, לפי קבוצת אוכלוסייה וגיל, אומדן ,2009 אומדן 2015
ותחזית 2022–2065
שנים גיל סך הכול
ישראל
% מזה: יהודים ואחרים
סך הכול % חרדים % יהודים
לא־חרדים
ואחרים
%
2009
סך הכול 7,552,100 100 6,016,500 100 750,000 100 5,266,500 100
0-19 2,704,800 35.8 1,965,300 32.7 441,600 58.9 1,523,700 28.9
20-44 2,632,500 34.9 2,092,800 34.8 219,200 29.2 1,873,600 35.6
45-64 1,473,300 19.5 1,276,500 21.2 73,400 9.8 1,203,100 22.8
+65 741,500 9.8 681,900 11.3 15,800 2.1 666,100 12.6
2015
סך הכול 8,463,427 100 6,705,623 100 948,019 100 5,757,604 100
0-19 3,054,109 36 2,263,821 34 548,500 58 1,715,321 30
20-44 2,870,377 34 2,242,998 33 283,313 30 1,959,684 34
45-64 1,599,998 19 1,337,409 20 89,612 9 1,247,796 22
+65 938,942 11 861,395 13 26,593 3 834,802 14
2022
סך הכול 9,647,515 100 7,609,241 100 1,279,528 100 6,329,714 100
0-19 3,511,076 36 2,679,039 35 734,196 57 1,944,843 31
20-44 3,114,672 32 2,364,724 31 382,258 30 1,982,466 31
45-64 1,825,125 19 1,480,960 19 117,288 9 1,363,672 22
+65 1,196,642 12 1,084,518 14 45,785 4 1,038,732 16
2032
סך הכול 11,523,915 100 9,048,160 100 1,931,329 100 7,116,832 100
0-19 4,161,942 36 3,225,460 36 1,109,859 57 2,115,601 30
20-44 3,629,636 31 2,708,743 30 569,129 29 2,139,614 30
45-64 2,188,457 19 1,769,068 20 172,881 9 1,596,187 22
+65 1,543,880 13 1,344,889 15 79,460 4 1,265,430 18
22 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
שנים גיל סך הכול
ישראל
% מזה: יהודים ואחרים
סך הכול % חרדים % יהודים
לא־חרדים
ואחרים
%
2042
סך הכול 13,686,268 100 10,786,988 100 2,837,197 100 7,949,791 100
0-19 4,883,353 36 3,865,910 36 1,590,768 56 2,275,141 29
20-44 4,373,675 32 3,338,257 31 855,498 30 2,482,758 31
45-64 2,440,106 18 1,904,380 18 267,258 9 1,637,122 21
+65 1,989,135 15 1,678,442 16 123,673 4 1,554,769 20
2052
סך הכול 16,203,412 100 12,885,898 100 4,108,225 100 8,777,672 100
0-19 5,806,695 36 4,747,330 37 2,239,049 55 2,508,281 29
20-44 5,164,621 32 4,023,665 31 1,269,715 31 2,753,950 31
45-64 2,788,843 17 2,084,338 16 412,101 10 1,672,237 19
+65 2,443,254 15 2,030,564 16 187,359 5 1,843,205 21
2062
סך הכול 19,038,948 100 15,312,899 100 5,831,673 100 9,481,226 100
0-19 6,807,760 36 5,695,110 37 3,095,260 53 2,599,850 27
20-44 5,995,114 31 4,747,323 31 1,842,407 32 2,904,916 31
45-64 3,344,234 18 2,551,919 17 600,322 10 1,951,597 21
+65 2,891,840 15 2,318,547 15 293,684 5 2,024,863 21
2065
סך הכול 19,954,018 100 16,112,855 100 6,447,638 100 9,665,218 100
0-19 7,108,694 36 5,985,205 37 3,386,708 53 2,598,497 27
20-44 6,273,992 31 5,002,306 31 2,045,927 32 2,956,379 31
45-64 3,528,012 18 2,718,210 17 678,945 32 2,039,265 21
+65 3,043,320 15 2,407,135 15 336,058 5 2,071,077 21
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
פרק א: אוכלוסייה 23
לוח א2/
שיעור פריון כולל אצל נשים יהודיות, לפי הגדרה עצמית על הרצף
חרדי–חילוני, 1979–2021
ממוצעים
תלת־שנתיים
סך כול
היהודיות
מידת דתיות
חרדיות דתיות מסורתיות־
דתיות
מסורתיות־
לא כל כך
דתיות
לא־דתיות/
חילוניות
1981-1979 2.9 6.0 3.8 3.2 2.5 2.3
1983-1981 2.9 6.2 3.6 3.2 2.5 2.3
1985-1983 2.9 6.5 3.8 3.2 2.6 2.2
1987-1985 2.9 6.6 4.2 3.1 2.6 2.1
1989-1987 2.9 7.0 3.9 3.1 2.5 2.0
1991-1989 2.8 6.9 3.9 3.0 2.6 1.9
1993-1991 2.6 7.0 3.8 2.9 2.4 1.8
1995-1993 2.7 6.9 3.9 2.8 2.3 1.8
1997-1995 2.6 6.7 3.8 2.8 2.2 1.9
1999-1997 2.7 7.0 3.7 2.6 2.2 1.9
2001-1999 2.7 7.2 3.8 2.6 2.2 1.9
2003-2001 2.7 7.2 3.8 2.6 2.1 1.8
2005-2003 2.8 7.2 4.2 2.6 2.1 1.9
2007-2005 2.8 6.8 4.2 2.5 2.1 2.0
2009-2007 2.9 6.5 4.1 2.5 2.3 2.1
2011-2009 3.0 6.6 4.1 2.8 2.3 2.1
2013-2011 3.1 6.6 4.2 2.9 2.5 2.1
2015-2013 3.2 6.6 4.2 2.8 2.6 2.2
2017-2015 3.3 6.5 4.3 2.9 2.5 2.2
2019-2017 3.3 6.8 4.3 3.0 2.4 2.1
2021-2019 3.1 6.5 3.9 2.8 2.3 2.0
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
24 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
לוח א3/
האוכלוסייה החרדית ביישובים שבהם יותר מ־1,500 תושבים חרדים,* 2020
אוכלוסייה
חרדית ביישוב
שיעור
החרדים
ביישוב
שיעור
החרדים
מהאוכלוסייה
היהודית
שיער
מכלל
החרדים
בישראל
ירושלים 302,462 32% 53% 26%
בני ברק 193,549 93% 93% 17%
בית שמש 94,622 71% 73% 8%
מודיעין עילית 77,260 99% 99% 7%
ביתר עילית 60,063 98% 98% 5%
אשדוד 57,692 26% 29% 5%
אלעד 44,403 90% 90% 4%
פתח תקווה 24,380 10% 11% 3%
נתיבות 18,272 46% 48% 2%
צפת 18,132 50% 53% 2%
חיפה 18,111 6% 8% 2%
רחובות 17,460 12% 13% 2%
נתניה 15,660 7% 8% 1%
רכסים 11,717 88% 88% 1%
תל אביב־יפו 10,465 2% 3% 1%
גבעת זאב 9,928 52% 52% 1%
קריית גת 9,696 17% 18% 1%
אופקים 9,387 29% 31% 1%
טבריה 9,171 20% 22% 1%
ערד 8,613 32% 39% 1%
לוד 6,756 8% 13% 1%
באר שבע 6,450 3% 4% 1%
חולון 6,112 3% 3% 1%
כפר חב“ד 5,349 79% 80% 1%
קריית יערים 5,308 85% 85% 0%
* לא כולל חרדים שנולדו לפני 1935
פרק א: אוכלוסייה 25
אוכלוסייה
חרדית ביישוב
שיעור
החרדים
ביישוב
שיעור
החרדים
מהאוכלוסייה
היהודית
שיער
מכלל
החרדים
בישראל
עפולה 5,116 9% 10% 0%
כוכב יעקב 5,067 56% 56% 0%
אשקלון 4,970 3% 4% 0%
קריית מלאכי 4,829 20% 20% 0%
קריית אתא 4,807 8% 9% 0%
ראשון לציון 4,310 2% 2% 0%
ראש העין 4,297 6% 7% 0%
בת ים 3,941 3% 4% 0%
חדרה 3,728 4% 4% 0%
עמנואל 3,594 87% 87% 0%
רמת גן 3,486 2% 2% 0%
מגדל העמק 3,485 14% 15% 0%
חריש 2,460 13% 14% 0%
יבנאל 2,336 54% 55% 0%
זיכרון יעקב 2,332 10% 10% 0%
אור יהודה 2,330 6% 6% 0%
רמלה 2,174 3% 4% 0%
נוף הגליל 2,132 5% 9% 0%
חצור הגלילית 2,100 22% 23% 0%
כרמיאל 2,034 4% 6% 0%
תפרח 1,845 81% 81% 0%
רעננה 1,764 2% 2% 0%
מעלות תרשיחא 1,514 7% 11% 0%
אחר 49,591
26 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
המקורות לפרק א — אוכלוסייה
הפרק מבוסס על עיבודים של מחברי השנתון למקורות שלהלן.
כל העיבודים מופיעים במלואם בלוחות השנתון החברה החרדית באתר האינטרנט של המכון
הישראלי לדמוקרטיה, שם מוצגים גם נושאים שאינם מופיעים במסמך זה.
התת־פרק המקור
א.1. גודל האוכלוסייה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "תחזיות אוכלוסייה
2065-2015"
א.2. גיל האוכלוסייה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "תחזיות אוכלוסייה
2065-2015"
א.2. גיל הנישואים
ולידת הילד הראשון
עיבוד המחברים לנתוני קבצים מינהליים, חדר מחקר, הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה
הערה: על המתודולוגיה שעל פיה הופקו הנתונים, ראו גבריאל גורדון, מגמות דמוגרפיות והשתלבות
בתעסוקה: מבט על המגזר החרדי, דוח מחקר, ירושלים: המכון הישראלי לדמוקרטיה, .2022
א.3. פריון הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "פריון של נשים יהודיות
ואחרות בישראל, לפי מידת דתיות, 1979-2019"
א.4. תחזית אוכלוסייה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "תחזיות אוכלוסייה
2065-2015"
א.5. מצב משפחתי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הסקר החברתי, אתר הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה, שנים מתאימות
א.6. תפרושת
אוכלוסייה
עיבוד המחברים לנתוני קבצים מינהליים, חדר מחקר, הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה
הערה: על המתודולוגיה שעל פיה הופקו הנתונים ראו, איתן רגב וגבריאל גורדון, שוק הדיור
החרדי ופרישתה הגאוגרפית של האוכלוסייה החרדית בישראל, מחקר מדיניות ,150 ירושלים:
המכון הישראלי לדמוקרטיה, .2020
פרק ב: חינוך 27
פרק ב
חינוך
לחינוך החרדי חלק נכבד במערכת החינוך העברית, ומכאן כמובן גם במערכת החינוך
הישראלית בכלל. במרוצת השנים חל גידול מהיר במספר התלמידים בחינוך החרדי, בצד
שינויים מערכתיים ומבניים, ובהם הקמת המחוז החרדי במשרד החינוך וייסוד זרם החינוך
הממלכתי־חרדי. שיעור התלמידים החרדים במערכת החינוך העברית עמד בשנת הלימודים
תשפ"ב )2021/22( על ,25.5% ובמערכת החינוך הכללית על .19.5% ואולם מאז שנת הלימודים
תשע"ג )2012/13( נרשמה התמתנות בקצב הגידול של החינוך החרדי, והוא עומד על 3.6%
בשנה, לעומת עלייה בקצב הגידול של החינוך הממלכתי העברי )לגווניו( — 2.2% בשנה.
במערכת החינוך וההשכלה העל־תיכונית לגברים חרדים ארבעה מסלולים: לימודים בישיבה,
לימודים ב"כולל", לימודים אקדמיים והכשרה מקצועית. לנשים החרדיות האפשרויות הן
לימודים בסמינר )בכלל זה הכשרה מקצועית( ולימודים אקדמיים.
מספר הגברים החרדים בישיבות ובכוללים ידע תנודתיות בשנים ,2021-2013 בעיקר בעקבות
שינויי חקיקה בכל הקשור למעמד בחורי הישיבות ושינויים קואליציוניים, המביאים עימם
בכל פעם מחדש שינויים בתמריצים ללימוד תורה. בשנים 2021-2014 חלה עלייה של 46%
בשיעור בחורי הישיבות והאברכים הישראלים, ככל הנראה בעקבות הגידול בתמיכת המדינה
בלומדים, שבד בבד גם הובילה לבלימת המגמה של כניסת גברים חרדים לשוק התעסוקה.
בשנים 2021-2010 שולש מספר החרדים והחרדיות הלומדים לתואר אקדמי. קצב הגידול
במספר הסטודנטים החרדים, שהואט בשנים ,2019-2016 עלה במהירות בשנת הקורונה
הראשונה )2020/21( ושב לעלייה מתונה יותר בשנה שאחריה )2021/22(. מספר הסטודנטים
החרדים בשנה זו עמד על כ־.15,600 המקצועות שהחרדים והחרדיות לומדים הם פרקטיים
ברובם וכאלה שמאפשרים עבודה בתוך הקהילה החרדית )חינוך והוראה, מקצועות עזר
רפואיים, מינהל עסקים ומשפטים( או השתלבות במקצוע הנצרך בשוק העבודה. החרדים
בוחרים ללמוד בעיקר במכללות, שתנאי הסף לקבלה בהן נמוכים יחסית. שיעור הנשירה של
סטודנטים חרדים מלימודים אקדמיים ירד בשנים האחרונות, והוא דומה לשיעור הנשירה
של סטודנטים יהודים לא־חרדים. מספר הסטודנטים החרדים הלומדים בהכשרה מקצועית
טכנולוגית )במסגרת המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית, המה"ט( עמד בשנה זו על .5,200
28 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
ב.1. תלמידים )לפי פיקוח(
תמונת מצב
בשנת הלימודים תשפ"ב )2021/22( למדו בחינוך החרדי — היסודי והעל־יסודי — כ־373,000
תלמידים, שהם 25.5% מהתלמידים בחינוך העברי ו־19.5% מכלל התלמידים בישראל. חלקו
של החינוך החרדי בחינוך העברי גדול: בחינוך היסודי — 26.5%; בחטיבת הביניים — 23.5%; וגם
בחטיבה העליונה — 23.5% )נתוני תשפ"א, 2020/21(. רוב התלמידים בישראל לומדים בחינוך
היסודי, אבל אצל החרדים הרוב הזה גדול יותר — ,57% לעומת 53% בחינוך העברי הממלכתי
והממלכתי־דתי. הפער בין דרגי החינוך בתוך החינוך החרדי נובע בעיקר משיעורי הילודה
הגבוהים באוכלוסייה החרדית, שהם הסיבה למספר הגדול יותר של ילדים בגילים הצעירים
יותר, אבל גם ממעבר של תלמידים בגיל חטיבת הביניים והחטיבה העליונה מהחינוך החרדי
למערכות חינוך לא־חרדיות, בייחוד ביישובי הפריפריה.
המוסדות החרדיים בגיל היסודי נחלקים לכמה סוגים, על פי המעמד המשפטי והפיקוח
המדינתי עליהם )רשמי, מוכר שאינו רשמי ו"פטור"(. 3.5% בלבד לומדים בחינוך הרשמי
)ממלכתי־חרדי(, 74% לומדים במוכר שאינו רשמי, ו־22.5% במוסדות "פטור". הלימוד במוסדות
ה"פטור" רווח במיוחד בקרב הבנים: ,42% לעומת 2% בלבד בקרב הבנות )נתוני תשפ"א,
2020/21; כיתות א'-ו'(.
מגמות
קצב הגידול של החינוך החרדי הואט בשנים 2022-2013 — שלא כמו החינוך העברי הממלכתי,
שקצב הגידול שלו דווקא עלה באותן שנים. לפני 2013 היה גידול מהיר וקבוע בחינוך החרדי —
4.2% לשנה; מ־2013 ירד קצב הגידול של חינוך זה ל־3.6% בשנה. החינוך העברי הממלכתי —
כולל הממלכתי־דתי, שקצב הגידול השנתי שלו בשנים 2013-2003 היה 0.5% בשנה — הואץ
והגיע לקצב גידול של 2.2% בשנים .2022-2013 הגידול בשיעור תלמידי החינוך החרדי מכלל
התלמידים בחינוך העברי עמד בשנים 2013-2008 על 0.5% בשנה וירד בשנים 2022-2013
לקצב של 0.25% בשנה בלבד.
אפשר להעלות שתי סיבות למגמה זו: האחת היא הירידה בילודה במגזר החרדי, שהוזכרה
בפרק הקודם, והשנייה – הירידה במידת האטרקטיביות של בתי הספר החרדיים לקהלי יעד
שאינם חרדים במובהק.
משקלו של החינוך החרדי־ממלכתי לבנים הגיע לכ־4% מכלל החינוך החרדי לבנים. הוא נגס
בחינוך החרדי המוכר שאינו רשמי, שבין שנת הלימודים תשע"ג )2012/13( לשנת הלימודים
תשפ"א )2020/21( ירד חלקו מ־57% מהחינוך החרדי ל־54% ממנו. גם חלקו של חינוך ה"פטור"
ירד במקצת )מ־43% ל־42%(.
פרק ב: חינוך 29
תרשים ב1/
תלמידות ותלמידים בחינוך העברי לפי פיקוח: שנה"ל תשס"ה )2004/5(,
תש"ע )2009/10(, תשע"ה )2014/15(, תש"ף )2019/20( ותשפ"ב )2021/22(
)במספרים מוחלטים וב־%(
ב.2. בחינות בגרות
תמונת מצב
בשנת הלימודים תש"ף )2019/20( נבחנו 39% מתלמידי כיתות י"ב במוסדות החינוך בפיקוח
חרדי בבחינות בגרות. שיעור זה נמוך מאוד בהשוואה לשיעור הנבחנים בבחינות בגרות בבתי
הספר הממלכתיים והממלכתיים־דתיים )95%(. נעיר כי במוסדות החינוך בפיקוח חרדי רוב
הבנות )59%( ניגשות לכל הפחות לחלק מבחינות הבגרות, לעומת 14% בלבד מהבנים.
בקרב תלמידי כיתות י"ב הזכאים לתעודת בגרות, הפערים בין החינוך בפיקוח חרדי )14%(
לבין החינוך הממלכתי והממלכתי־דתי )83%( גדולים מאוד. כאשר בוחנים את שיעור הזכאים
לתעודת בגרות מתוך הנבחנים החרדים מתברר כי רק 36% מהם זכאים לתעודת בגרות,
ואילו בחינוך הכללי — הממלכתי והממלכתי־דתי — שיעור הזכאות הוא .87% פער משמעותי
מתגלה גם כאשר בודקים את שיעור הזכאים לתעודת בגרות העומדים בתנאי הסף לקבלה
לאוניברסיטאות: 73% בחינוך העברי הכללי הלא־חרדי, לעומת 9% בלבד בחינוך בפיקוח
חרדי. פער ברור בתחום זה קיים בין הבנים לבנות במוסדות החינוך החרדיים: שיעור הבנות
החרדיות הזכאיות לתעודת בגרות )23%( גבוה בהרבה משיעור הבנים הזכאים לה )4%(.
חרדי
ממלכתי
ממלכתי-דתי
600,000
800,000
1,000,000
ב"תשפ תשע"ה תש"ע תשס"ה
56%
196,456 243,565 291,098 521 45 373,129
822,047
657,220 657,349 712,628
272,052
225,441
204,263 192,558
18% ( ) 18% ( )
64% ( )
18% ( )
1%
9%
6 ( )
1 ( )
25% ( ) 21%% ( )
19% ( )
( )
2 ( ) 5, 3
תש"ף
6%
( )
21%%
18% ( )
373,129
9%1
26% ( )
333,460
)25%(
ב"תשפ "ה תש"ע תשס"ה
56%
243,565 291,098 521 45 373,129
822,047
657,220 657,349 712,628
272,052
225,441
204,263
( )
18% ( )
64% ( )
18% ( )
1%
9%
6 ( )
1 ( )
25% ( ) 21%% ( )
19% ( )
( )
2 ( ) 5, 3
תש"ף
)25%6%(
)58%(
)18%(
)22%(
)63%( )60%(
)19%(
)24%(
1,200,000
771,112
)57%(
247,193
)18%(
400,000
200,000
0
30 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
7,795
39%
72,271
95%
2,919
14%
63,291
83%
1,793
9%
55,491
73%
חרדי ממלכתי וממלכתי דתי
ניגשים לבחינות הבגרות
זכאים לתעודת בגרות
10,000
20,000
30,000
40,000
50,000
60,000
70,000
80,000
0
100,000
( )
( )
( )
( )
( ) ( )
-
עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות
תרשים ב2/
הניגשים לבחינות הבגרות, הזכאים לתעודת בגרות והעומדים בדרישות
הסף של האוניברסיטאות, לפי פיקוח, שנה"ל תש"ף )2019/20(
)במספרים מוחלטים וב־%(
מגמות
במרוצת השנים חלה עלייה של ממש בשיעור התלמידים החרדים הנבחנים בבחינות בגרות
כלשהן, גם אם אינם זכאים בסופו של דבר לתעודה — מ־24% בשנת הלימודים תשס"ט
)2008/9( ל־37% בשנת הלימודים תש"ף )2019/20(. עלייה זו נזקפת בעיקר לזכות העלייה
בשיעור הניגשות לבגרות בקרב הבנות החרדיות. בחינות הבגרות החלו לחדור בהיקף רחב
לתיכונים של רשת "בית יעקב", וכיום רוב הבנות החרדיות נבחנות לפחות בבחינת בגרות
אחת )לא כולל מבחני סאלד, הנפוצים בבתי הספר החרדיים ומּוכרים כנקודות שקולות
לתעודת בגרות חלקית(. בשנת הלימודים תשס"ט )2008/9( ניגשו לבחינות הבגרות 31%
מהתלמידות החרדיות; שיעור זה עלה בחדות בתוך עשור — ל־59% בשנת הלימודים תש"ף
)2019/20(. בקרב הבנים נרשמה ירידה קלה בשיעור הניגשים לבחינות הבגרות: בשנת
הלימודים תשס"ט )2008/9( נבחנו 16% מהם בבחינות, ובשנת הלימודים תש"ף )2019/20(
עמד שיעורם על .14%
פרק ב: חינוך 31
הפערים מבחינת היקף הזכאים לתעודת בגרות בין החינוך החרדי לבין החינוך הממלכתי
והממלכתי־דתי גדלו בעשור האחרון. בחינוך הממלכתי והממלכתי־דתי עלה שיעור הזכאים
לתעודת בגרות מ־65% )שנת הלימודים תשס"ט, 2008/9( ל־87% )שנת הלימודים תש"ף,
2019/20(, הינו גידול של .34% ואילו שיעור הזכאים במגזר החרדי עלה מ־11% ל־,14% גידול
של 27% בלבד. בין תשע"ו )2015/16( לתש"ף )2019/20( חלה עלייה בזכאות לבגרות בקרב
בנים חרדים מ־2% ל־,4% בעקבות פתיחתן של ישיבות תיכוניות חרדיות חדשות. גם בקרב
בנות חרדיות חלה באותן השנים עלייה בזכאות לבגרות, מ־20% ל־.23%
ניתן לראות גם גידול בשיעור החרדים בעלי תעודת בגרות העומדים בדרישות הסף של
האוניברסיטאות, מ־6% בשנת הלימודים תשע"ו )2015/16( ל־9% בשנת הלימודים תש"ף
)2019/20(.
תרשים ב3/
תלמידות ותלמידים חרדים הניגשים לבחינות הבגרות לפי מגדר,
שנה"ל תשס"ה )2004/5(, תשס"ט )2008/9(, תשע"ב )2011/12(,
תשע"ו )2015/16( ותש"ף )2019/20( )ב־%(
59
14
38
14
31
16
31
14
10
20
30
40
50
60
70
בנות בנים
תשע"ב
תשס"ט
תשס"ה
תש"ף
תשע"ו
50
14
32 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
ב.3. תלמידי ישיבות ואברכים
תמונת מצב
בשנת 2021 עמד מספר תלמידי הישיבות )לא נשואים( ואברכי הכולל )נשואים( החרדים
1 92.5% מבחורי הישיבות והאברכים הם אזרחי ישראל, 70% מהם
מעל גיל 18 על .149,820
אברכים ו־30% בחורי ישיבות. ל־81% מן האברכים יש פטור משירות בצה"ל, ומנתון זה אפשר
ללמוד שהמשך הלימודים בכולל אינו רק חלופה לשירות הצבאי אלא גם תוצאה משולבת של
מוטיבציות דתיות, תרבותיות וחברתיות.
תלמידי ישיבות אינם נשואים, ולפיכך רובם המוחלט הם צעירים בני פחות מ־23 )78%(.
לעומתם, מרבית האברכים מתמידים בלימודים בכולל גם בגיל מבוגר – 55% מהאברכים הם
מעל גיל 31 )56,000 במספרים מוחלטים(.
מגמות
בשנים 2012-1999 גדל מספרם של בני הישיבות והאברכים בהתמדה, בקצב של 4% בשנה,
קצב דומה לשיעור הגידול של החברה החרדית באוכלוסיית המדינה. בשנים 2021-2012 הואט
מעט קצב הגידול הן של בחורי הישיבות והן של אברכי ה"כולל" לקצב של 3.2% בשנה. נתוני
ההאטה האלה עולים בקנה אחד עם הגידול בשיעור החרדים העובדים. ואולם עיון בנתונים
מעלה את הצורך לחלק את השנים האלה לשתי תקופות: האחת — 2014-2013; בשנים אלו
ירד שיעורם של תלמידי הישיבות ואברכי ה"כולל" ב־.15% סיבה אפשרית לירידה זו היא
שבתקופה זו קיבלו למעלה מ־20 אלף תלמידי ישיבות ואברכים פטור מהשירות הצבאי.
באותו פרק זמן גם צנחה תמיכת המדינה בתלמידי ישיבות ובאברכי כולל שלא שירתו בצה"ל
בכ־.50% צניחה זו השפיעה גם על מספר התלמידים והאברכים הלא־ישראלים הרשומים
במשרד החינוך )מספרם צנח גם הוא(, כיוון שבוטלה כמעט לחלוטין תמיכת המדינה בהם.
התקופה השנייה החלה בשנת ,2015 שבה שבו המפלגות החרדיות לקואליציה והחזירו את
הקצבאות לתלמידי הישיבות, לאברכים ולתלמידי חו"ל לסכום שהיה נהוג קודם לקיצוץ של
שנת .2013 בעקבות זאת עלה במהירות מספר האברכים ובחורי הישיבות. בשנים 2021-2014
עלה שיעור בחורי הישיבות הישראליים ב־38% ושיעור האברכים ב־.47% בשנת ,2021 לאחר
קפיצה גדולה במספר בחורי הישיבות ב"שנת הקורונה", עלה שיעורם עלייה מתונה מאוד
)1%(. גם הגידול בשיעור אברכי הכולל הישראלים היה מתון יחסית )2.4%(.
ניתן לראות אפוא שלמרות הגידול במספר הגברים החרדים הפונים להשכלה גבוהה
ולתעסוקה קצב הגידול במספר האברכים החרדים נמוך רק במעט מקצב הגידול הטבעי של
החברה החרדית.
1 תלמידי חו"ל הם בחורי ישיבות ואברכים בעלי דרכון זר הלומדים בישראל.
פרק ב: חינוך 33
תרשים ב4/
תלמידי ישיבות ואברכים )לא כולל תלמידי חו"ל(, 2021-2012
)במספרים מוחלטים(
ב.4. סטודנטיות וסטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה
תמונת מצב
בשנת הלימודים תשפ"ב )2021/22( למדו במוסדות אקדמיים )בכלל זה באוניברסיטה
הפתוחה( כ־15,600 סטודנטים וסטודנטיות חרדים — 4.5% מכלל הסטודנטים שלמדו בשנה זו
בישראל. 69% מן הסטודנטים החרדים הן נשים. כ־12,900 מהסטודנטים החרדים )83%( למדו
לתואר ראשון, וכ־2,700 למדו לתארים מתקדמים, רובם המכריע לתואר שני. שיעור הלומדים
לתארים שני ושלישי מכלל הסטודנטים החרדים היה ,17% שיעור נמוך משיעור הלומדים
לתארים מתקדמים מקרב כלל הסטודנטים בישראל )24%(.
מגמות
שנים רבות היה מספר החרדים הלומדים לתארים אקדמיים נמוך ביותר. ואולם בעקבות
השינויים בדרישות שוק העבודה והקמת מוסדות המותאמים לצורכי המגזר החרדי ניכרת
עלייה חדה במספר הסטודנטים החרדים במוסדות להשכלה גבוהה.
תרשים ב , /4
0
20,000
40,000
60,000
80,000
100,000
120,000
תלמידי ישיבה גבוהה
אברכים
41,443
41,806
38,267
35,120
35,970
32,099
33,102
31,290
29,595
30,271
94,322
96,561
90,670
84,565
81,931
77,081
74,689
64,581
61,475
70,798
2021 2020 2019 2018 2017 2016 2015 2014 2013 2012
34 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
קצב הגידול של הסטודנטים החרדים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה מהיר, ובשנים
תש"ע-תשפ"ב )2009/10–2021/22( הוא עלה ב־,235% לעומת גידול של 19% במספר הכללי
של הסטודנטים באותן שנים. שיעור הסטודנטים החרדים מכלל הסטודנטים, שעמד בשנת
הלימודים תש"ע )2009/10( על ,2% קפץ בשנת הלימודים תשפ"ב )2021/22( ל־.4.5% בחישוב
ממוצע שנתי, בתריסר השנים האלה גדל מספר הסטודנטים החרדים ב־.10.5%
בשנת תשפ"ב )2021/22( עלה מספר הסטודנטים החרדים בכ־1,000 תלמידים, גידול של .6.5%
קצב גידול זה גבוה מעט מקצב הגידול בשנים תשע"ו-תש"ף )כ־4%(, אך נמוך יותר מן הקפיצה
שניכרה בשנת הקורונה הראשונה )14% בשנת תשפ"א, 2020/21(. הגידול בקרב הנשים עמד
בשנה זו על ,8% ואילו בקרב הגברים לא חל גידול בשנה זו.
מספר הסטודנטים החרדים לתארים מתקדמים )שני ושלישי( עלה בין השנים תש"ע ותשפ"ב
)2021/22-2009/10( בקצב ממוצע שנתי מהיר מזה של כלל הסטודנטים החרדים )19%
לעומת 9.5%(. עם זאת, בשנת תשפ"ב )2021/22( עלה מספר הסטודנטים החרדים לתואר
שני )5%( בשיעור נמוך יותר מן העלייה במספר הסטודנטים החרדים לתואר ראשון )7%(.
בשנים הקרובות נבחן אם ההאטה בקצב הגידול של הסטודנטים החרדים לתארים מתקדמים
היא עקבית. הסטודנטים החרדים לתארים מתקדמים לומדים ברובם במוסדות האקדמיים
הכלליים, שלא כמו חבריהם הסטודנטים החרדים לתואר ראשון, הלומדים ברובם המוחלט
בקמפוסים נפרדים למגזר החרדי.
תרשים ב5/
סטודנטיות וסטודנטים חרדים במוסדות להשכלה גבוהה, לפי תואר,
שנה"ל תש"ע-תשפ"ב )2021/22-2009/10(
)במספרים מוחלטים(
תשפ"ב תשפ"א תשע"ח תשע"ו תשע ד תשע ב תש"ע
2,000
4,000
6,000
8,000
10,000
12,000
14,000
0
תארים מתקדמים
תואר ראשון
תש"ף " "
פרק ב: חינוך 35
ב.5. סטודנטיות וסטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה:
מסגרות לימוד וגיל
תמונת מצב
רוב גדול מהסטודנטים החרדים לתואר ראשון למדו בשנת הלימודים תשפ"ב )2021/22(
במכללות אקדמיות )47%( ובמכללות לחינוך )23.5%(, ומיעוטם בלבד באוניברסיטה הפתוחה
)21%( ובשאר האוניברסיטאות )8.5%(. הרכב זה שונה במידה רבה מזה של כלל הסטודנטים
בישראל – משקל הלומדים באוניברסיטאות בקרבם )לא כולל האוניברסיטה הפתוחה( גבוה
בהרבה )33.5%(, ואילו שיעור הלומדים במכללות לחינוך נמוך בהרבה )9.5%(. לעומת זאת,
כשמדובר בלומדים במכללות האקדמיות )38.5%( ובאוניברסיטה הפתוחה )18.5%(, הפערים
בין כלל הסטודנטים לסטודנטים החרדים קטנים יותר.
גיל הסטודנטים החרדים הגברים לתואר ראשון גבוה בממוצע מגיל הסטודנטים הגברים
היהודים הלא־חרדים. 41% מהם הם בני 30 ומעלה, לעומת 19% בלבד מהסטודנטים הלא־
חרדים. הסיבה העיקרית לפער זה היא גיל הפטור המאוחר משירות צבאי, שעומד על ,24
לעומת גיל סיום השירות הצבאי של בנים — ,21 נוסף על הנורמה ללימוד ארוך שנים בישיבה
ובכולל. סיבה אחרת היא הצורך של הסטודנטים החרדים הגברים ללמוד תקופה ממושכת
במכינה קדם־אקדמית לפני תחילת הלימודים האקדמיים שלהם.
בקרב הסטודנטיות החרדיות התופעה הפוכה: 45% מהסטודנטיות החרדיות לתואר ראשון
הן בנות פחות מ־,21 לעומת 12% מהסטודנטיות היהודיות הלא־חרדיות. גם כאן הסיבה היא
השירות הצבאי – נשים חרדיות מקבלות פטור ממנו כבר בגיל .18 המספר הגבוה יחסית של
סטודנטיות חרדיות בנות 18–21 )כ־4,200( מעיד על תופעה חדשה במגזר החרדי — פנייה
ללימודים באקדמיה במקום בסמינרים לבנות.
מגמות
בשנות הלימודים תש"ע-תשפ"א )2009/10–2021/22( ניכרה ירידה בשיעור החרדים הלומדים
לתואר ראשון באוניברסיטאות )מ־15% ל־8.5%(, לעומת יציבות שנרשמה בשיעור הסטודנטים
הלומדים באוניברסיטאות בקרב כלל הסטודנטים בישראל )כ־31%(. ירידה קלה חלה גם
בשיעור הסטודנטים החרדים במכללות האקדמיות )מ־50% ל־47%(. לעומת זאת, חלה עלייה
בשיעור הסטודנטים החרדים במכללות האקדמיות לחינוך )מ־20% ל־23.5%(, שניתן להסבירה
בהתפתחות של אפיקי המעבר לתואר אקדמי בחינוך ובפתיחת תוכניות לגברים חרדים. עלייה
ניכרת חלה גם בשיעור הסטודנטים החרדים באוניברסיטה הפתוחה )מ־16% ל־21%(, שהיא
תוצאה של בניית מסלולים ייעודיים לנשים חרדיות במוסד זה.
בשנים תשע"ח-תשפ"ב )2021/22-2017/18( חלה עלייה קלה בשיעור הגברים החרדים
הלומדים באקדמיה לאחר גיל 30 )מ־36% ל־41%(. לעומת זאת, שיעור הנשים החרדיות מתחת
לגיל 21 נותר ללא שינוי – 45% מהסטודנטיות החרדיות.
36 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
ב.6. סטודנטיות וסטודנטים חרדים במערכת ההשכלה הגבוהה:
תחומי לימוד, זכאות לתואר ונשירה
תמונת מצב
התפלגות תחומי הלימוד לתואר ראשון של הסטודנטים והסטודנטיות החרדים שונה מאוד
מזו של כלל אוכלוסיית הסטודנטים. סטודנטים חרדים לומדים בשיעורים גבוהים יותר חינוך
והוראה )31% לעומת 10% בקרב סטודנטים יהודים לא־חרדים(, מקצועות עזר רפואיים )8.5%
לעומת 5%( ומשפטים )7.5% לעומת 6%(. נוכחות מוגבלת של סטודנטים חרדים ניכרת במדעי
החברה )20.5% לעומת 26%(, בלימודי הנדסה )5.5% לעומת 16.5%( ובמדעי הרוח )2% לעומת
8%(. ממצא מעניין הוא השיעור הגבוה יחסית של חרדים הלומדים מדעי המחשב ומדעי
הטבע )15%(, אף שהוא נמוך מהשיעור בקרב סטודנטים יהודים לא־חרדים )19%(. שיעור
מקורב של חרדים ויהודים לא־חרדים לומדים מינהל עסקים )כ־9%(.
אפשר אפוא להסיק שסטודנטים חרדים מעדיפים ללמוד מקצועות שנחשבים פרקטיים
ומקצועות המאפשרים עבודה גם בתוך הקהילה החרדית )חינוך והוראה, מקצועות עזר
רפואיים(, וכן מקצועות הנחשבים קלים יחסית מבחינת דרישות הסף האקדמיות )מינהל
עסקים ומשפטים(. בתחומי לימוד אקדמי שנועדו להעשיר את הידע, למשל מדעי הרוח, או
בתחומי לימוד המחייבים ידע מתמטי מתקדם )הנדסה(, יש נוכחות חרדית קטנה יחסית.
תופעה זו בולטת במיוחד בקרב סטודנטיות חרדיות. 34% מהן לומדות חינוך, לעומת 25%
מן הסטודנטים החרדים הגברים; ו־11.5% מהן לומדות מקצועות עזר רפואיים, לעומת 3%
בלבד מן הגברים. לעומת זאת, רק 4.5% לומדות הנדסה ואדריכלות, לעומת 8.5% מן הגברים;
ובמדעי הרוח והחברה לומדות 22% מן הסטודנטיות החרדיות, לעומת 24.5% מן הגברים.
הבדל בולט נוסף הוא בין השיעור הנמוך של סטודנטיות חרדיות למשפטים )4.5%( לבין
השיעור הגבוה יחסית של סטודנטים חרדים במקצוע הזה )14.5%(.
תחום הלימוד של רוב מוחלט של הסטודנטים החרדים שקיבלו תואר ראשון בשנת תשפ"א
)2020/21( היה חינוך )56%(, שיעור הגבוה כמעט פי שניים משיעור כלל הסטודנטים החרדים
הלומדים חינוך והוראה )31%(. הסיבה לפער זה היא העובדה שמסלול לימודי חינוך הוא בדרך
כלל מסלול השלמה, ולפיכך משך הלימודים בו קצר ושיעור מקבלי התארים גבוה. עובדה זו
מביאה לכך שהפערים בזכאות לתואר בין חרדים ליהודים לא־חרדים גדולים יותר אף משיעור
הלומדים לתארים אלו. כך, שיעור החרדים הזכאים לתואר במדעי הטבע והמחשב עומד על
7.5% מכלל הזכאים לעומת 13% בקרב יהודים לא־חרדים, ושיעור החרדים הזכאים לתואר
בהנדסה עומד על 4% לעומת 15.5% בקרב יהודים לא־חרדים.
שיעור הסטודנטים החרדים שאינם ממשיכים לשנת לימודים שנייה גבוה מזה של הסטודנטים
היהודים הלא־חרדים ועומד על 13% לעומת .7% עם זאת, כאשר מפלחים את הנתונים מתברר
שהמוסדות העיקריים שסטודנטים חרדים אינם ממשיכים את לימודיהם בהם הם מכללות לחינוך
)40.5% לעומת 15% בקרב סטודנטים יהודים לא־חרדים(. במוסדות אלו מרבית המקרים שבהם
הסטודנטים )לרוב סטודנטיות( אינם ממשיכים את הלימודים האקדמיים אינם מבטאים נשירה
אלא השלמת מסלול לימודים קצר )מתעודת הוראה לתואר אקדמי( שנמשך שנה אחת בלבד.
פרק ב: חינוך 37
ואכן, שיעור הסטודנטים החרדים הנושרים מן המכללות האקדמיות ומן האוניברסיטאות
דומה לזה של הסטודנטים היהודים הלא־חרדים במוסדות אלו — 7.5% לעומת 6.5% ו־4%
לעומת ,5.5% בהתאמה.
מגמות
במרוצת השנים חלו שינויים בתחומי הלימוד שהסטודנטים החרדים לומדים. שיעור החרדים
הלומדים משפטים עמד על 12% בשנת הלימודים תשע"ו )2015/16(, וירד בשנת הלימודים
תשפ"ב )2021/22( ל־,7.5% מעט מעל שיעור זה בכלל האוכלוסייה )6%(. גם שיעור הסטודנטים
החרדים הלומדים מינהל עסקים ירד באותן השנים מ־14% ל־.9% ניתן להסביר זאת בירידה
בתמיכת המל"ג־ות"ת בסטודנטים החרדים הלומדים מקצועות אלו, וגם בהפנמה של הקשחת
הרגולציה )במשפטים( ושל הרוויה בשוק התעסוקה בתחומים אלו. לעומת זאת, באותן
השנים חלה קפיצה בשיעור הסטודנטים החרדים הלומדים מדעי החברה )מ־8% ל־20.5%(
ושל הלומדים מדעי המחשב )והטבע( )מ־9% ל־15%(.
נתוני הנשירה מן הלימודים בשנת הלימודים תשפ"ב )2021/22( משקפים ירידה בשיעור
הנשירה בשנים האחרונות. כך, שיעור הנושרים מן האוניברסיטאות עמד בשנת תשע"ז
)2016/17( על 8% וירד בשנת תשפ"ב )2021/22( ל־4% בלבד. ירידה דומה נרשמה באותן
השנים גם בנשירת סטודנטים חרדים מן המכללות האקדמיות, מ־11.5% ל־.7.5%
תרשים ב6/
סטודנטיות וסטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה,
לפי תחום לימוד וקבוצת אוכלוסייה, שנה"ל תשפ"ב )2021/2022( )ב־%(
2
20
9
8
0
9
15
6
31
8
26
8
6
1
5
19
16
10
0
5
10
15
20
25
30
35
הרוח
מדעי
החברה
מדעי עסקים משפטים רפואה
עזר
מקצועות
רפואיים
הטבע
מדעי
המחשב
ומדעי
הנדסה
ואדריכלות והכשרה
חינוך
להוראה
חרדים
יהודים לא-חרדים
38 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
1
56
10 10
6 6 7
4
8
14
24
13
6 7
13
16
10
20
30
40
50
60
0
הרוח
מדעי
החברה
מדעי עסקים משפטים רפואה
עזר
מקצועות
רפואיים
מדעי
המחשב
ומדעי
הנדסה
ואדריכלות
והכשרה
חינוך
להוראה הניהול
ומדעי הטבע,
מתמטיקה
חרדים
יהודים לא-חרדים
תרשים ב7/
מקבלי תואר ראשון, לפי תחום לימוד וקבוצת אוכלוסייה, שנה"ל תשפ"א
)2020/2021( )ב־%(
ב.7. סטודנטיות וסטודנטים חרדים בהכשרה טכנולוגית
תמונת מצב
נוסף על לימודים אקדמיים מתקיים בישראל מערך נרחב של הכשרות מקצועיות, ותחום
מרכזי בו הוא הכשרות טכנולוגיות. הכשרות אלו הן בתחום האחריות של המכון הממשלתי
להכשרה טכנולוגית )מה"ט(. מספר החרדים שלמדו במסלולי הכשרה אלו עמד בשנת 2021
על כ־5,200 סטודנטים וסטודנטיות. כמעט מחצית מהם למדו הנדסת תוכנה )48%(, ומקצועות
פופולריים נוספים הם אדריכלות ועיצוב פנים )17%( והנדסה אזרחית )9%(.
משקלם של החרדים בכלל הלומדים בתחומי ההכשרה הטכנולוגית עומד על ,14% שיעור
דומה לשיעורם של החרדים בני 18–24 בכלל האוכלוסייה )15%(. בפילוח מגדרי ניתן לראות
הבדל גדול בין גברים לנשים בכל הקשור ללימוד מקצועות אלו. רק 31% מן הסטודנטים
החרדים במסלולים להכשרה טכנולוגית הם גברים, שיעור דומה לשיעור הגברים החרדים
מכלל הסטודנטים החרדים באקדמיה. הגברים החרדים לומדים בעיקר הנדסה אזרחית
)33%( והנדסת חשמל )18%(. רוב הנשים החרדיות לומדות הנדסת תוכנה )62%( ושיעור
לא מבוטל לומדות אדריכלות ועיצוב פנים )22%(. קרוב למחצית מן הגברים החרדים )42%(
פרק ב: חינוך 39
לומדים במסלולים כלליים של הכשרה טכנולוגית, תופעה שכמעט אינה קיימת בקרב נשים
חרדיות — רובן ככולן לומדות את המקצועות האלה בסמינרים לנשים חרדיות.
מרבית הסטודנטים בישראל העוברים הכשרה טכנולוגית הם גברים, ואולם הגברים החרדים
הם 6.5% בלבד מן הסטודנטים הגברים הלומדים את המקצועות האלה. הנשים החרדיות,
לעומת זאת, הן 29.5% מכלל הסטודנטיות הלומדות את המקצועות האלה בישראל.
מגמות
בשנים 2021-2014 חל גידול של 63% במספר הסטודנטים החרדים במקצועות ההכשרה
הטכנולוגית, והוא מבטא גידול שנתי ממוצע מהיר של .7% גידול זה התרחש בייחוד בקרב
הסטודנטיות החרדיות )69%(, אך גם בקרב הסטודנטים החרדים הגברים חל גידול ניכר )53%(.
תרשים ב8/
לימודי הכשרה טכנולוגית, לפי קבוצת אוכלוסייה ומגדר, 2021
)במספרים מוחלטים וב־%(
5,000
10,000
15,000
20,000
25,000
0
( )
1,609
7%
3,567
29%
22,732
93%
8,586
71%
נשים גברים
( )
( )
חרדים
יהודים לא-חרדים ( )
40 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
לוחות חינוך
לוח ב1/
1
תלמידי החינוך היסודי והעל־יסודי, לפי מגדר, פיקוח ודרג חינוך,
תשפ"א )2020/21(
דרג חינוך סך הכול
ישראל
חינוך עברי לפי סוג פיקוח
סך הכול
חינוך עברי
חרדי ממלכתי וממלכתי־דתי
סך הכול %
חרדי
מחינוך
עברי
סך הכול לפי סוג פיקוח
ממלכתי ממלכתי־
דתי
2
סך הכול
סך הכול 1,873,356 1,429,392 360,592 25 1,068,800 805,577 263,223
יסודי 998,182 769,225 205,482 27 563,743 414,616 149,127
חטיבת ביניים 450,230 340,298 80,385 24 259,913 199,489 60,424
חטיבה עליונה 424,944 319,869 74,725 23 245,144 191,472 53,672
בנים
סך הכול 954,616 728,846 183,455 25 545,337 414,366 130,971
יסודי 510,886 393,435 105,248 27 288,187 213,326 74,861
חטיבת ביניים 229,738 173,318 40,200 23 133,118 102,986 30,132
חטיבה עליונה 213,992 162,093 38,007 23 124,032 98,054 25,978
בנות
סך הכול 918,810 700,600 177,137 25 523,463 391,211 132,252
יסודי 487,296 375,790 100,234 27 275,556 201,290 74,266
חטיבת ביניים 220,492 166,980 40,185 24 126,795 96,503 30,292
חטיבה עליונה 211,022 157,830 36,718 23 121,112 93,418 27,694
1 דרג חינוך סטנדרטי )להגדרות ראו שנתון 2016(.
2 כולל "לא ידוע".
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
פרק ב: חינוך 41
לוח ב2/
תלמידי ישיבות ואברכים, לפי מוסד, 2021-2012
סוג מוסד שנה שיעור גידול
2012 2014 2016 2018 2020 2021 2021-2012
סך הכול 112,103 96,060 120,239 131,521 146,157 149,827 33.7
תלמידי ישיבה
גבוהה
31,290 30,271 33,102 35,970 41,443 41,806 33.6
תלמידי חוץ
לארץ בישיבה
גבוהה
5,545 1,053 5,454 6,451 5,696 6,741 21.6
אברכי כולל 70,798 64,581 77,081 84,565 94,322 96,561 36.4
מהם:
אברכי כולל
פטורי שירות
47,358 47,176 59,604 67,005 76,201 78,144 65.0
אברכי כולל
דחויי שירות
23,440 17,405 17,477 17,560 18,121 18,417 -21.4
אברכי חוץ
לארץ בכולל
4,470 155 4,602 4,535 4,696 4,719 5.6
מקור: משרד החינוך.
42 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
לוח ב3/
סטודנטיות וסטודנטים לתואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה,
לפי סוג מוסד וקבוצת אוכלוסייה, 2021/22-2009/10
שנה עברית שנה קלנדרית סך הכול
ישראל
יהודים ואחרים
סך הכול חרדים לא־חרדים
מוסדות להשכלה גבוהה
תש“ע 2009/10 227,902 201,313 4,300 197,013
תשע‘‘ב 2011/12 235,570 205,985 6,305 199,680
תשע‘‘ד 2013/14 241,829 207,856 8,321 199,535
תשע“ו 2015/16 240,146 201,613 9,901 191,712
תשע“ח 2017/18 237,965 195,667 10,243 185,424
תש“ף 2019/20 243,409 197,139 10,665 186,474
תשפ“א 2020/21 260,972 212,458 12,086 200,372
תשפ“ב 2021/22 262,837 212,261 12,906 199,355
אוניברסיטאות
תש“ע 2009/10 75,271 65,199 642 64,557
תשע‘‘ב 2011/12 74,608 63,489 868 62,621
תשע‘‘ד 2013/14 82,519 70,429 1,255 69,174
תשע“ו 2015/16 78,610 65,886 1,338 64,548
תשע“ח 2017/18 74,748 62,095 1,426 60,669
תש“ף 2019/20 76,278 62,447 1,155 61,292
תשפ“א 2020/21 81,629 67,035 1,130 65,905
תשפ“ב 2021/22 88,661 72,849 1,087 71,762
מכללות אקדמיות
תש“ע 2009/10 83,371 77,682 2,126 75,556
תשע‘‘ב 2011/12 91,666 84,321 3,042 81,279
תשע‘‘ד 2013/14 86,377 77,803 3,830 73,973
תשע“ו 2015/16 89,944 77,751 4,634 73,117
תשע“ח 2017/18 90,120 74,523 4,734 69,789
תש“ף 2019/20 94,742 75,499 4,840 70,659
תשפ“א 2020/21 104,238 82,598 5,604 76,994
תשפ“ב 2021/22 100,959 78,098 6,079 72,019
פרק ב: חינוך 43
שנה עברית שנה קלנדרית סך הכול
ישראל
יהודים ואחרים
סך הכול חרדים לא־חרדים
האוניברסיטה הפתוחה
תש“ע 2009/10 43,051 39,724 701 39,023
תשע‘‘ב 2011/12 41,441 37,718 907 36,811
תשע‘‘ד 2013/14 44,011 38,183 1,232 36,951
תשע“ו 2015/16 42,726 36,092 1,339 34,753
תשע“ח 2017/18 44,602 37,427 1,652 35,775
תש“ף 2019/20 45,863 39,091 2,071 37,020
תשפ“א 2020/21 49,374 43,116 2,529 40,587
תשפ“ב 2021/22 48,295 42,168 2,714 39,454
מכללות אקדמיות לחינוך
תש“ע 2009/10 26,209 18,708 831 17,877
תשע‘‘ב 2011/12 27,855 20,457 1,488 18,969
תשע‘‘ד 2013/14 28,922 21,441 2,004 19,437
תשע“ו 2015/16 28,866 21,884 2,590 19,294
תשע“ח 2017/18 28,495 21,622 2,431 19,191
תש“ף 2019/20 26,526 20,102 2,599 17,503
תשפ“א 2020/21 25,731 19,709 2,823 16,886
תשפ“ב 2021/22 24,922 19,146 3,026 16,120
גברים
מוסדות להשכלה גבוהה
תש“ע 2009/10 100,520 91,425 1,433 89,992
תשע‘‘ב 2011/12 103,303 93,589 2,175 91,414
תשע‘‘ד 2013/14 104,545 93,464 2,770 90,694
תשע“ו 2015/16 101,315 88,908 3,322 85,586
תשע“ח 2017/18 99,076 85,585 3,242 82,343
תש“ף 2019/20 102,418 87,265 3,472 83,793
תשפ“א 2020/21 110,727 94,522 4,068 90,454
תשפ“ב 2021/22 110,883 94,213 4,167 90,046
44 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
שנה עברית שנה קלנדרית סך הכול
ישראל
יהודים ואחרים
סך הכול חרדים לא־חרדים
אוניברסיטאות
תש“ע 2009/10 34,135 30,383 203 30,180
תשע‘‘ב 2011/12 33,938 30,059 307 29,752
תשע‘‘ד 2013/14 38,016 33,786 454 33,332
תשע“ו 2015/16 36,375 31,813 480 31,333
תשע“ח 2017/18 35,448 30,684 597 30,087
תש“ף 2019/20 35,926 30,696 492 30,204
תשפ“א 2020/21 37,990 32,468 500 31,968
תשפ“ב 2021/22 41,138 35,086 482 34,604
מכללות אקדמיות
תש“ע 2009/10 42,016 39,097 743 38,354
תשע‘‘ב 2011/12 45,575 42,071 1,262 40,809
תשע‘‘ד 2013/14 41,192 37,121 1,477 35,644
תשע“ו 2015/16 40,555 35,360 1,634 33,726
תשע“ח 2017/18 38,690 32,712 1,548 31,164
תש“ף 2019/20 40,205 32,884 1,560 31,324
תשפ“א 2020/21 44,400 36,075 1,988 34,087
תשפ“ב 2021/22 41,795 33,467 2,135 31,332
האוניברסיטה הפתוחה
תש“ע 2009/10 19,282 17,845 356 17,489
תשע‘‘ב 2011/12 18,247 16,937 415 16,522
תשע‘‘ד 2013/14 19,210 17,494 530 16,964
תשע“ו 2015/16 18,152 16,468 556 15,912
תש“ף 2019/20 20,351 18,551 781 17,770
תשפ“א 2020/21 22,502 20,825 893 19,932
תשפ“ב 2021/22 22,381 20,699 933 19,766
פרק ב: חינוך 45
שנה עברית שנה קלנדרית סך הכול
ישראל
יהודים ואחרים
סך הכול חרדים לא־חרדים
מכללות אקדמיות לחינוך
תש“ע 2009/10 5,087 4,100 131 3,969
תשע‘‘ב 2011/12 5,543 4,522 191 4,331
תשע‘‘ד 2013/14 6,127 5,063 309 4,754
תשע“ו 2015/16 6,233 5,267 652 4,615
תשע“ח 2017/18 6,000 5,080 429 4,651
תש“ף 2019/20 5,936 5,134 639 4,495
תשפ“א 2020/21 5,835 5,154 687 4,467
תשפ“ב 2021/22 5,569 4,961 617 4,344
נשים
מוסדות להשכלה גבוהה
תש“ע 2009/10 127,382 109,888 2,867 107,021
תשע‘‘ב 2011/12 132,267 112,396 4,130 108,266
תשע‘‘ד 2013/14 137,284 114,392 5,551 108,841
תשע“ו 2015/16 138,831 112,705 6,579 106,126
תשע“ח 2017/18 138,889 110,082 7,001 103,081
תש“ף 2019/20 140,991 109,874 7,193 102,681
תשפ“א 2020/21 150,245 117,936 8,018 109,918
תשפ“ב 2021/22 151,954 118,048 8,739 109,309
אוניברסיטאות
תש“ע 2009/10 41,136 34,816 439 34,377
תשע‘‘ב 2011/12 40,670 33,430 561 32,869
תשע‘‘ד 2013/14 44,503 36,643 801 35,842
תשע“ו 2015/16 42,235 34,073 858 33,215
תשע“ח 2017/18 39,300 31,411 829 30,582
תש“ף 2019/20 40,352 31,751 663 31,088
תשפ“א 2020/21 43,639 34,567 630 33,937
תשפ“ב 2021/22 47,523 37,763 605 37,158
46 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
שנה עברית שנה קלנדרית סך הכול
ישראל
יהודים ואחרים
סך הכול חרדים לא־חרדים
מכללות אקדמיות
תש“ע 2009/10 41,355 38,585 1,383 37,202
תשע‘‘ב 2011/12 46,091 42,250 1,780 40,470
תשע‘‘ד 2013/14 45,185 40,682 2,353 38,329
תשע“ו 2015/16 49,389 42,391 3,000 39,391
תשע“ח 2017/18 51,430 41,811 3,186 38,625
תש“ף 2019/20 54,537 42,615 3,280 39,335
תשפ“א 2020/21 59,838 46,523 3,616 42,907
תשפ“ב 2021/22 59,164 44,631 3,944 40,687
האוניברסיטה הפתוחה
תש“ע 2009/10 23,769 21,879 345 21,534
תשע‘‘ב 2011/12 23,194 20,781 492 20,289
תשע‘‘ד 2013/14 24,801 20,689 702 19,987
תשע“ו 2015/16 24,574 19,624 783 18,841
תשע“ח 2017/18 25,664 20,318 984 19,334
תש“ף 2019/20 25,512 20,540 1,290 19,250
תשפ“א 2020/21 26,872 22,291 1,636 20,655
תשפ“ב 2021/22 25,914 21,469 1,781 19,688
מכללות אקדמיות לחינוך
תש“ע 2009/10 21,122 14,608 700 13,908
תשע‘‘ב 2011/12 22,312 15,935 1,297 14,638
תשע‘‘ד 2013/14 22,795 16,378 1,695 14,683
תשע“ו 2015/16 22,633 16,617 1,938 14,679
תשע“ח 2017/18 22,495 16,542 2,002 14,540
תש“ף 2019/20 20,590 14,968 1,960 13,008
תשפ“א 2020/21 19,896 14,555 2,136 12,419
תשפ“ב 2021/22 19,353 14,185 2,409 11,776
מקור: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
47
המקורות לפרק ב — חינוך
הפרק מבוסס על עיבודים של מחברי השנתון למקורות שלהלן.
כל העיבודים מופיעים במלואם בלוחות של שנתון החברה החרדית באתר האינטרנט של
המכון הישראלי לדמוקרטיה, שם מוצגים גם נושאים שאינם מופיעים במסמך זה.
התת־פרק המקור
ב.1. תלמידים )לפי פיקוח( • עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה, גף חינוך, השכלה וכוחות הוראה
• "חינוך במבט רחב", משרד החינוך
ב.2. בחינות בגרות עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה, גף חינוך, השכלה וכוחות הוראה
ב.3. תלמידי ישיבות ואברכים האגף למוסדות תורניים במשרד החינוך
ב.4. סטודנטיות וסטודנטים חרדים
במערכת ההשכלה הגבוהה
"יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל־יסודי
בהשכלה הגבוהה בישראל", אתר הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה
ב.5. סטודנטיות וסטודנטים חרדים
במערכת ההשכלה הגבוהה:
מסגרות לימוד וגיל
"יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל־יסודי
בהשכלה הגבוהה בישראל", אתר הלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה
ב.6. סטודנטיות וסטודנטים חרדים
במערכת ההשכלה הגבוהה: תחומי
לימוד ונשירה
עיבודי המחברים לנתוני הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה, אגף השכלה גבוהה
ב.7. סטודנטיות וסטודנטים חרדים
בהכשרה טכנולוגית
עיבודי המחברים לנתוני המכון הממשלתי
להכשרה אקדמית
פרק ב: חינוך
48 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
פרק ג
רמת חיים
היקפי העוני באוכלוסייה החרדית גדולים בהרבה מהיקפם באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית,
והשפעתם על רמת החיים גדולה יותר אף היא. אומנם מ־2015 ניכרת ירידה בשיעורי העוני
באוכלוסייה החרדית, אך הם עדיין גבוהים מאוד )44% לעומת 22% בכלל האוכלוסייה בישראל
בשנת 2019(.
רמת החיים קשורה קשר הדוק לרמת ההכנסות וההוצאות של משק הבית. נציין שעד סוף
שנת 2021 טרם התקבלו נתונים רשמיים מהלמ"ס על השנתיים האחרונות ועל השפעת מגפת
הקורונה על כל הקשור להכנסות ולהוצאות של הציבור החרדי. כדי לשקף את תמונת המצב
העדכנית ביותר שבידנו בחרנו להציג את נתוני .2019 בשנה זו הייתה ההכנסה החודשית
ברוטו למשק בית חרדי 14,121 ש"ח – הכנסה נמוכה בהרבה מההכנסה ברוטו למשק בית
יהודי לא־חרדי )21,843 ש"ח(. הגורמים להכנסה הנמוכה הזאת הם תא משפחתי המבוסס
פעמים רבות על מפרנס יחיד, או מפרנסת יחידה, העובדים בהיקף משרה קטן במשלח יד
שרמת ההכנסה בו נמוכה, וכן שימוש מופחת בהון ובקרנות פנסיה.
כאשר בודקים את ההוצאה החודשית של משקי הבית מתברר כי משק בית חרדי הוציא
ב־2019 13,824 ש"ח בחודש בממוצע, 21% פחות ממשק בית יהודי לא־חרדי )16,732 ש"ח(,
אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי עומד על קרוב לפי שניים. פערי ההוצאה
יכולים להיות מוסברים במאפייני תרבות הצריכה החרדית, הדוגלת בחיסכון, וכן במרחבי
צריכה קהילתיים ייעודיים לאוכלוסייה החרדית, המאפשרים לקנות מוצרים בזול, ולפעמים
אפילו לקבלם חינם אין כסף.
ניתוח דפוסי ההתנהגות הקשורים ברמת החיים של הציבור החרדי מלמד שהפערים בין
שתי האוכלוסיות — החרדית והיהודית הלא־חרדית — עודם גדולים, הגם שהצטמצמו בשנים
האחרונות. כך גם באשר לרמת ההכנסה, שיעורי העוני, הצריכה והמינוע. התחום היחיד
שמצאנו בו דמיון מלא בין שתי האוכלוסיות הוא הבעלות על דירה.
פרק ג: רמת חיים 49
ג.1. תחולת עוני
תמונת מצב
לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, אומדן לשנת ,2019 הכנסתן של 22% מהמשפחות בישראל
נמוכה מקו העוני לאחר הוספת תשלומי העברה ומיסים )35% לפני הוספת התשלומים(.
באוכלוסייה החרדית שיעור זה גבוה בהרבה — 44% )55% לפני הוספת התשלומים(. את
הפער העצום בשיעורי תחולת העוני בין חרדים לכלל האוכלוסייה אפשר להסביר במבנה
משק הבית החרדי, המאופיין במשפחות גדולות, בשיעור נמוך של גברים עובדים ובשכר
נמוך יחסית אצל מי שעובדים. בשתי האוכלוסיות — החרדית וכלל האוכלוסייה — תשלומי
ההעברה משפיעים השפעה ניכרת על שיעור העוני, אבל ההשפעה הגדולה יותר היא על
כלל האוכלוסייה, שאצלה פוחת חלקה היחסי של האוכלוסייה שמתחת לקו העוני בעקבות
התשלומים ב־38% )אצל החרדים ב־20%(.
תמונת המצב של תחולת העוני לאחר תשלומי ההעברה והמיסים בחלוקה לנפשות,
למשפחות ולילדים לשנת 2019 מלמדת כי שיעור הנפשות באוכלוסייה החרדית החיות
מתחת לקו העוני לאחר תשלומי העברה ומיסים )51%( גבוה בהרבה משיעורן בכלל
האוכלוסייה )22%(.
הפערים בין הקבוצות גדולים יותר כאשר מחשבים את תחולת העוני בקרב ילדים. שיעור
הילדים החרדים החיים מתחת לקו העוני לאחר תשלומי ההעברה )60%( גבוה מאוד יחסית
לשיעורם בכלל האוכלוסייה )31%(. הסיבה לכך היא מספר הילדים הגבוה במשפחה חרדית
ממוצעת בשילוב עם שיעורי תעסוקה ושכר נמוכים מן הממוצע של הוריהם.
מגמות
בשנים 2005-2003 חלה עלייה חדה בתחולת העוני בקרב משפחות חרדיות — מ־45% ל־58%
בגלל העלייה ביוקר המחיה והקיצוץ בקצבאות הילדים ובתשלומי ההעברה, שבוצע על פי
תוכנית החירום הכלכלית של שנת .2003 ב־2006 חלה ירידה קלה בתחולת העוני — ל־,52%
ושיעור זה נותר יציב יחסית קרוב לעשור. משנת 2015 ניכרת ירידה משמעותית ורצופה
בשיעורי העוני במגזר, והם הגיעו עד ל־44% בשנת .2019 ירידה זו יכולה להיות מוסברת
בגידול במשפחות החרדיות שלפחות אחד מבני הזוג בהן עובד, בעלייה ברמת ההכנסות
בקרב העובדים ובגידול בתמיכת המדינה באברכים ובקצבאות הילדים. בשנים האחרונות
חלה אפוא ירידה בשיעור תחולת העוני באוכלוסייה החרדית, והיא עומדת כיום על רמתה
הנמוכה ביותר ב־15 השנים האחרונות.
50 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
תרשים ג1/
תחולת העוני של משפחות, נפשות וילדים לאחר תשלומי העברה ומיסים,
לפי קבוצת אוכלוסייה, 2019 )ב־%(
תרשים ג2/
תחולת העוני של משפחות, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2019-2003 )ב־%(
22
20 20 20 21 19 18 19 19
4 43
49
50 52 52 53
58
45
0
10
20
30
40
50
60
70
2019 2017 2015 2013 2011 2009 2007 2005 2003
חרדים
כלל האוכלוסייה
4
22 22
31
44
51
60
0
10
20
30
40
50
60
70
נפשות
חרדים
משפחות
כלל האוכלוסייה
ילדים
פרק ג: רמת חיים 51
ג.2. ביטחון תזונתי
לפי הגדרת המוסד לביטוח לאומי, רמת הביטחון התזונתי כוללת זמינות של מזון ושל משאבים
לרכישת מזון, ואת איכות המזון מבחינה תברואתית ותזונתית.
לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי לשנת ,2020 שיעור המשפחות באוכלוסייה החרדית החיות
באי־ביטחון תזונתי קל, מתון או גדול )16%( זהה לשיעורן בכלל האוכלוסייה )16%( וגבוה
משיעורן באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית )10%(. פער זה בין חרדים ליהודים לא־חרדים
קטן לעומת מדד תחולת העוני, שבו השיעור בקרב החרדים גבוה פי ארבעה מהשיעור בקרב
יהודים לא־חרדים. נתון זה מלמד שרק חלק מהמשפחות החרדיות הנמצאות מתחת לקו
העוני חיות באי־ביטחון תזונתי.
תרשים ג3/
רמת הביטחון התזונתי של משפחות, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2020 )ב־%(
ג.3. מחשבות על עוני, לפי אוכלוסייה, 2021
על פי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת ,2021 שיעור החרדים שתפסו את עצמם
כעניים בתקופות מסוימות בחייהם )18%( היה זהה כמעט לשיעורם של מי שהרגישו עניים
באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית )16%( ונמוך במקצת מכלל האוכלוסייה )22%(. באוכלוסייה
היהודית הלא־חרדית שיעור גבוה יותר ענו שמעולם לא הרגישו עניים )70%(, לעומת 64%
מהחרדים. נתון זה מלמד שבחברה החרדית יש פער בין "תחושת העוני" לבין הגדרת העוני
על פי נתוני הביטוח הלאומי.
84
12
3
89
5 6
0
10
20
30
40
50
60
70
80
90
100
אי ביטחון ביטחון תזונתי
תזונתי
ק ל /מתון
אי ביטחון
תזונתי ניכר
חרדים
לא-חרדים
- -
52 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
8
10
18
64
9 7
14
70
0
10
20
30
40
50
60
70
80
חרדים
לא-חרדים
לעיתים
קרובות
לפעמים,
מדי פעם
לעיתים
רחוקות
אף פעם לא
תרשים ג4/
מחשבות על עוני, לפי קבוצת אוכלוסייה, 2021 )ב־%(
ג.4. הכנסה חודשית והוצאה חודשית למשק בית חרדי
תמונת מצב
הנתונים המתבססים על סקר הוצאות משק הבית של הלמ"ס לשנת 2019 )טרום תקופת
הקורונה( מראים שההכנסה החודשית הממוצעת ברוטו למשק בית חרדי היא 14,121 ש"ח,
והיא נמוכה ב־55% מההכנסה ברוטו למשק בית יהודי לא־חרדי )21,843 ש"ח(.
מקובל לחשב את ההכנסה לנפש על פי סולם הנותן משקל פוחת והולך לכל נפש בשל העלות
השולית שלה למשק הבית. לפי חישוב זה, ההכנסה נטו לנפש תקנית במשפחה חרדית היא
3,486 ש"ח, והיא נמוכה ב־110% מההכנסה לנפש תקנית במשפחה יהודית לא־חרדית )7,342
ש"ח(. הפער הגדול מוסבר במספר הנפשות הגבוה במשק הבית החרדי )5.2(, לעומת משק
הבית היהודי הלא־חרדי )2.8(; במספר המפרנסים הממוצע )1.3 במשק בית חרדי, לעומת 1.5
במשק בית יהודי לא־חרדי(; ובהכנסה נמוכה מעבודה )9,245 ש"ח במשק בית חרדי, לעומת
16,895 ש"ח במשק בית יהודי לא־חרדי(. אפשר שבמציאות הפערים בהכנסות קטנים יותר
הודות להכנסות מעבודה שאינה מדּווחת באוכלוסייה החרדית.
פרק ג: רמת חיים 53
ההכנסה ברוטו במשק בית חרדי מתחלקת ל־66% מעבודה )לעומת 77% במשק בית יהודי
לא־חרדי( ו־26% מקצבאות ותמיכות )לעומת 11% במשק בית יהודי לא־חרדי(. יש הבדל גדול
אפוא בשימוש בקצבאות ובתמיכות בין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה היהודית הלא־
חרדית.
ההוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומי חובה — מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח
בריאות — עומדת בממוצע על פחות משליש בלבד )31%( מההוצאה של משקי הבית הלא־
חרדיים )1,197 ש"ח לעומת 3,821 ש"ח(.
ההוצאה החודשית של משק בית חרדי לתצרוכת, שהיא סך כל התשלומים שמשק בית משלם
על קניית מוצרים או שירותים, נמוכה ב־21% מזו של משק בית יהודי לא־חרדי )13,824 ש"ח
לעומת 16,732 ש"ח(, אף שמספר הנפשות הממוצע במשק בית חרדי גדול יותר. ההסבר
לכך טמון כפי הנראה בהכנסה הנמוכה של משק הבית החרדי, בתרבות הצריכה החרדית
המטיפה לצניעות ולחיסכון, וכן במרחב הצריכה הקהילתי המאפשר לקנות חלק ממוצרי
הצריכה במחיר זול במיוחד.
למרות ההבדלים בגודל משק הבית ובהכנסות בין משק הבית החרדי למשק הבית היהודי
הלא־חרדי אין ביניהם הבדלים ניכרים בחלוקת ההוצאות לתחומים השונים, למשל מזון,
דיור, בריאות או חינוך. פער של ממש נמצא, עם זאת, בכל הקשור לתחבורה ולתקשורת
)10% מההוצאות במשקי הבית החרדיים, לעומת 20% במשקי הבית היהודיים הלא־חרדיים(.
הגורמים להבדלים: בתחום התחבורה חרדים מסתמכים הרבה יותר על תחבורה ציבורית
ונחשבים צרכנים חסכנים ויעילים שלה, ובתחום התקשורת הציבור החרדי משתמש פחות
באינטרנט, בטלוויזיה ובטלפונים ניידים חכמים.
מגמות
בין 2015 ל־2019 גדלו גם ההכנסות וגם ההוצאות של משקי הבית החרדיים. בשנים אלו
נרשמה עלייה של 12% בהכנסה החודשית ברוטו למשק בית חרדי )מ־12,616 ש"ח ל־14,121
ש"ח(, לעומת עלייה מתונה יותר אצל האוכלוסייה היהודית הלא־חרדית )5% בהכנסות
ברוטו — מ־20,807 ש"ח ל־21,843 ש"ח(. בהיקף ההוצאה החודשית לתצרוכת של משק בית
חרדי כמעט לא חל שינוי מ־13,676 ש"ח ל־13,824 ש"ח )גידול של 1% בלבד(. כמו כן נרשמה
ירידה של 5% בהוצאה של משקי בית חרדיים על תשלומי חובה — מס הכנסה, ביטוח לאומי
וביטוח בריאות, מ־1,261 ש"ח ל־1,197 ש"ח. ירידה קלה של 1% בתשלומי החובה נרשמה
גם בשאר האוכלוסייה היהודית, מ־3,853 ש"ח ל־3,821 ש"ח.
54 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
תרשים ג5/
הכנסה חודשית והוצאה חודשית לנפש )תקנית(, לפי קבוצת אוכלוסייה,
2019 )בש"ח(
ג.5. יכולת כיסוי ההוצאות החודשיות של משק הבית,
לפי אוכלוסייה, 2021
על פי נתוני הסקר החברתי לשנת ,2021 שיעור החרדים שהרגישו שהם מתקשים לכסות
את ההוצאות החודשיות של משק הבית )47%( היה גבוה משיעורם של מי שהרגישו קושי
בכיסוי ההוצאות החודשיות באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית )36%( ובכלל האוכלוסייה
)42%(. באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית ענו שיעור גבוה יותר שהם מרגישים שהם מכסים
את הוצאות משק הבית בקלות יחסית )64%(, לעומת 53% מהחרדים. ניתן לראות שכאשר
החרדים נשאלים על קושי כלכלי ספציפי ולא על תחושת עוני כללית שיעור המשיבים בחיוב
גבוה יותר מהשיעור הזה בקרב לא־יהודים.
ג.6. בעלות על דירה
תמונת מצב
בשנים 2020–2021 החזיקו 73% מבני +20 בכלל ישראל דירה בבעלותם. שיעור כמעט זהה של
בעלות על דירה נמצא באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית )73%( ובאוכלוסייה החרדית )75%(.
3,486
2,866
7,342
5,497
0
1,000
2,000
3,000
4,000
5,000
6,000
7,000
8,000
הוצאה כספית לנפש הכנסה כספית נטו לנפש
חרדים
יהודים לא-חרדים
פרק ג: רמת חיים 55
בממוצע, בשנים 2021-2020 החזיקו 14% מכלל האוכלוסייה ו־17% מהאוכלוסייה היהודית
הלא־חרדית יותר מדירה אחת בבעלותם. שיעור נמוך יותר נרשם באוכלוסייה החרדית — 8%
הצהירו שבבעלותם יותר מדירה אחת.
מגמות
בשנים 2021-2006 נרשמה באוכלוסייה החרדית ירידה בשיעור בעלי הדירות — מ־79%
ל־.75% באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית נרשמה ירידה קלה יותר באותן שנים. שתי סיבות
אפשריות למגמת הירידה במגזר החרדי: האחת קשורה לעלייה ביוקר הדיור, המקשה על
רכישת דירה, והשנייה נובעת מנסיגה מסוימת במנגנון החברתי שאפיין את חברת הלומדים
החרדית — רכישת דירות על ידי הורים לזוגות צעירים עם חתונתם. היום מקובל יותר ויותר
בקהילות החרדיות לשכור דירה ולאו דווקא לקנות. השינוי במנגנון החברתי של רכישת
הדירות הוא תוצר של יוקר הדיור וחוסר יכולת כלכלית של התא המשפחתי החרדי לקנות
דירה לכל ילד.
בשנים 2021-2003 נרשמה עלייה בשיעור הבעלים של יותר מדירה אחת, בשני המגזרים:
באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית עלה שיעורם מ־9% ל־,17% ובאוכלוסייה החרדית מ־3%
ל־.8%
תרשים ג6/
בעלי דירה מקרב בני ,+20 לפי קבוצת אוכלוסייה, 2021-2006 )ב־%(
73
74
74
75
75 75 75 75
75
76 76
77
79 79
68
70
72
74
76
78
80
תרשים ג6/
74
חרדים
יהודים לא-חרדים
2020-2021 2016-2017 2014-2015 2012-2013 2010-2011 2008-2009 2006-2007
74
2018-2019
56 שנתון החברה החרדית בישראל 2022
ג.7. מחזיקים ברישיון נהיגה
תמונת מצב
בשנים 2021-2020 החזיקו 44% מהחרדים בגילאי +20 ברישיון נהיגה. שיעור זה נמוך בהרבה
משיעור בעלי רישיונות הנהיגה באוכלוסייה היהודית הלא־חרדית )84%(. בפילוח לפי מגדר
אפשר לראות שהפערים בין החרדים ליהודים הלא־חרדים היו גבוהים יותר בקרב הנשים:
29% מהנשים החרדיות החזיקו ברישיון נהיגה, לעומת 77% מהנשים היהודיות הלא־חרדיות.
אצל הגברים הפער היה קטן יותר אך עדיין משמעותי ביותר — ,60% לעומת .91% את הפער
בין הגברים החרדים לנשים החרדיות אפשר להסביר בכך שנהיגת נשים עדיין אינה מקובלת
בחלק מהקהילות החרדיות.
מגמות
לאורך השנים אפשר לראות עלייה זוחלת בשיעור החרדים בעלי רישיון נהיגה: בשנים 2005–
2006 — 40%; ובשנים 2021-2020 — .44% שינוי גדול יותר התרחש אצל הנשים החרדיות: 21%
בשנים 2008-2007; ו־29% בשנים .2021-2020 הסיבות האפשריות למגמה זו בקרב הנשים
הן השתלבותן של יותר חרדיות במערכת ההשכלה הגבוהה והצטרפותן לתעסוקה איכותית,
וכן השיח המודרני שנכנס במובהק לכמה מהקהילות החרדיות. עם זאת, נתון זה נשאר יציב